בשביל שלא הלכת/ נעה דנילוב

שוב אותו שביל. שביל ארוך ומעוקל, מכוסה בעלי שלכת מעונת הסתיו שמתביישים בקיץ ומשמיעים רעש למפגש כפות רגלי הרצים בשדרת השביל. בסוף השביל תמיד נראה אותו אדם, זקן הלבוש במכופתרת משובצת בסגנון קיבוצי, שר ומנגן בגיטרה את אותו השיר כל יום מחדש- ״כל כך הרבה שירים״. ״השיר עוד לא התחיל, והנה הוא נגמר״ הוא שר. […]
בִּכְיִי הַמְּהַלֵּךְ עַל בְּהוֹנוֹת / אורה ויינשטיין

בִּכְיִי הַמְּהַלֵּךְ עַל בְּהוֹנוֹת, בְּשֶׁקֶט בַּלָּט, בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יַקְשִׁיב לוֹ. פָּשׁוּט נִמְצָא שָׁם, רוֹצֶה לִפְרֹץ הַחוּצָה, בְּלִי יְכֹלֶת לְהַבִּיעַ, כָּלוּא בְּתוֹךְ עַצְמוֹ. בַּחֹשֶׁךְ, אֲנִי בּוֹכָה אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה, הַכָּרִית סוֹפֶגֶת אֶת הַדְּמָעוֹת. לֹא רוֹצָה שֶׁיִּשְׁמְעוּ, אוֹ שֶׁיַּקְשִׁיבוּ. חַיָּה אֶת הַסִּפּוּרִים, אֶת הַזְּוָעוֹת, הַסִּיּוּטִים. הַכֹּל כְּמוֹ סַל שֶׁל חֲוָיוֹת שֶׁרַק רוֹצֶה לְהִקָּרַע. הַאִם הוּא חוֹשֵׁב […]
פרחים ואנשים/ אורי שפרן

פרחים ואנשים, קצת דומים וקצת שונים. בכדור הארץ כולנו חיים. גם הפרחים גדלים, וגם האנשים. אז מדוע אנחנו משווים? הרי כולנו חיים. אנשים וצמחים הרימו ראשכם. אנחנו דומים מאוד, גם אם זה לא נדמה לכם. כולנו נושמים כולנו חיים. גם הצמחים וגם האנשים. כל הפרחים והאנשים. כולנו ישנים וכולנו אוכלים. יש הרבה סוגים,רכים רגישים ועדינים. […]
לזכור / רות שושני

שנה חלפה מאז המוות שנה שלמה שבה אני מתפרקת שנה שבכל זכרון ממנו אני נאחזת שנה שבה אני לא משחררת לא מסוגלת לעזוב לא מסוגלת להפסיק לחשוב איך מפסיקים להתגעגע ולאהוב איך אפשר לגרום לזה להפסיק לכאוב כולם אומרים שהזמן מרפא שנה עברה והפצע לא מתאחה הגעגוע נהיה רק שורף וחונק הכאב לאט לאט שוחק […]
נשימה של תקווה בחשיכה / שירה מזוז

יש אומרים שמן המקום הזה אנשים אינם יוצאים בחיים, אנשים בודדים שורדים. בלילות החשוכים בזמן שאחרים ישנים הם סופרים נשימות בין כאב לכאב, הם רוצים לצעוק אך אין בהם את הכוח. החלום שלהם הוא רק להיות, להיות באמת בלי כאב, ערך שמבינים רק הם. כל בוקר הוא קרב בין הבשר והעצמות לבין הרוח. ברגעים שהם […]
מי אני? / טליה זקן

עלי כותבים במשך שיעורים שלמים לפעמים הערות וגערות של מורים: "שקט, שקט תלמידים"! אני רואה אותה מוחקת , כותבת ,מוחקת וכותבת "וואו איך היא לא מתעייפת?" בטושים שונים עליי כותבים, והצבעים עלי משגשגים.. בהפסקה עלי מציירים איקס עיגול "וואו איזה בלבול!!" כשהמורה נכנסת, כולם רצים למקומותיהם, ואני .. נרגע קצת עד שהמורה קוראת את שמותיהם. […]
אוויר לנשימה במתנה / שירה מועלם

אלף דולר? התקף לב? אוניה ? נעמי? רוצים לדעת איך כל זה קשור אחד לשני? ?המשיכו לקרוא… דודתי הטובה והיקרה ששמה נעמי חגגה לא מזמן גיל גבורות- גיל שמונים!! היא החליטה לפרגן לעצמה בשיט בקרוז יחד עם כל הקרובים שלה. לרגע הרמנו גבה וחשבנו : "בגיל כזה להפליג? איפה היא היתה לפני כמה שנים?" אבל […]
מי הבאה בתור? / מוריה בן גוב

"היי רינת" שמעתי את קולה של אלינור שואלת אותי :.."מוכנה למבחן באנגלית? תקשיבי , יש לי משהו חשוב לספר לך." "אני שומעת.. " אמרתי. והיא התחילה לספר: "אתמול אני ורות רבנו בצורה רצינית. הכל התחיל מוויכוח קטן שהיה לנו איך לחגוג את בת המצווה. היא קטלה אותי על כל מה שסיפרתי על זה שחגגו לי […]
אינך מלך / רעות אפשטיין

פִּנַּת הַמִּבְזָקִים בְּעָרוּץ 7 אוֹמֶרֶת: אֵינְךָ מֶלֶךְ. תַּהֲלִיכִים קוֹרִים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם וּלְךָ- אֵין שְׁלִיטָה נֶחְתְּמוּ הֶסְכֵּמִים וְהֻכְרְעוּ דִּיּוּנִים וְאַף אֶחָד לֹא שָׁאַל אוֹתְךָ. אֵינְךָ מֶלֶךְ, קַבֵּל זֹאת בַּהֲבָנָה. פִּנַּת הַמִּבְזָקִים בִּפְּרוֹטוֹקוֹל יוֹמִי, תּוֹהָה: אֵינְךָ מֶלֶךְ? עד כמה אהבת את היצירה?
רק תודה / רות שושני

אנחנו כל הזמן מתלוננים שאין לנו האם חשבנו על החיים שנתנו לנו? על זה שכל בוקר אנחנו קמים על זה שאנחנו בכלל מסוגלים יש כאלה שאין להם איפה לישון וכאלה שנמחק להם הזיכרון כאלה שגוססים כאלה שראו את ילדיהם נקברים האם חשבנו על להגיד תודה? על זה שבכלל יש לנו עבודה שאנחנו מסוגלים לעמוד שאנחנו […]