אמונה בתופת / שירה בניטה
אֲגַם רָחָב שֶׁמִּתְחוֹלֶלֶת בּוֹ סְעָרָה כְּמוֹ פִּיצוּץ בַּמִּנְהָרָה הַפַּחַד מְשַׁתֵּק, הַמַּתֶּכֶת מֻצְמֶדֶת לָרַקָּה אֲבָל אֲגַם לֹא עָצְרָה אַף לְדַקָּה נֶאֱמָנָה בֶּאֱמוּנָתָהּ כָּךְ כָּל הַזְּמַן הִיא הָיְתָה אוֹמְרִים שֶׁמִּנָּשִׁים תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה אֲגַם פָּתְחָה אֶת הַפֶּתַח כְּחוּדוֹ וְזוֹ הַהַתְחָלָה הִיא צָמְאָה הִיא רָעֲבָה הִיא סֵרְבָה הִיא שָׁמְרָה עַל הָאֱמוּנָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ וְגַאֲוָה עד כמה אהבת את היצירה?
כבר שברת את השיגרה? / ליאל סממה
מתי פעם אחרונה לקחת נשימה עמוקה? מתחת את הגב? יצאת להליכה? מתי לקחת ערב רק לעצמך? לדממה? ישבת בשקט, המחשבות והלבד. מתי לאחרונה שמת את הקולות השליליים בצד? נתת לראש לנוח, בלי לקום מיד. מתי נתת לעצמך, רק לרגע, להיפרד מהפחד? מתי שברת את השגרה? כבר יצאת להליכה? הפחת בעצמך תקווה? מתי יצא לך לעיין […]
ההזדמנות/אליענה פינק
פספוס והחמצה, כאב וחרטה, זה הלב שכואב מההזדמנות שחלפה. אתה יושב, וחושב, על מה שהיה, שיכול לקרות, ואומר לעצמך: יכולתי עוד. אך אין מה לעשות, עבר הזמן, ונשאר רק להמשיך, הלאה מכאן. עובר קצת זמן, ניסית שוב, אך אבוי איזה נורא, שכחת מה שחשוב. שוב לא השקעת, ושקעת ביום יום, התעסקת בהכל, במקום בחלום. ואולי […]
גיבורים קטנים/ אליענה פינק
בואו אלינו גיבורים קטנים שבו תנוחו ספרו על החיים. ספרו לנו איך, איך הגעתם לכאן ספרו על חברים, משפחה, ועל הזמן. ספרו על הדרך, ועל הקשיים, על אהבה, קנאה והמחשבות שבפנים. ספרו על המעשים הטובים ואלה שפחות. כי הם, בסוף, קובעי התוצאות. עד כמה אהבת את היצירה?
כרעם ביום בהיר/ אליענה פינק
כרעם ביום בהיר באות החדשות. גם לאנשים שעוד הספיקו לקוות. שאולי, יהיה אחרת. ואולי, ישתפר המצב. לאיטה הפעימה נחלשת, ולאיטו עוצר הלב. ובכל פעם, מחדש, הוא פועם בכאב. איך, למה, מה עושים עכשיו? ואיך אני מתמודד עם המצב? עד כמה אהבת את היצירה?
הסוד האחרון / חושן פרץ
זה היה כמה ימים לפני ה7.10, ביום רביעי אחי מאור נסע לבארי לפגוש את חברה שלו. ביום שישי הוא חזר כדי לקחת בגדים ונסע ."לאן אתה נוסע" שאלתי "אני לא מגלה לך, את תספרי לאמא " "לא לא באמת שלא " "טוב אני נוסע לנובה עם נועה חברה שלי." "מה אבל אמא לא הסכימה לך" […]
אור בתוך המלחמה /כפיר רינגורט
כרגע אנחנו במציאות רעה – אמן שהיא הייתה מדומה אנשים בוכים-אנשים מוחים רק שיחזרו כל החיילים גם אם זה מרגיש שחור- עדיין יש טיפת אור אוכל חסר- מזל שאפשר לבקש מאחר מקווה שנתאחד- כבר עד מחר עם ישראל לנצח-ביחד ננצח עד כמה אהבת את היצירה?
יצחק [איציק] בלטי ז"ל – גיבור בנופלו / שילת קרואני
[סיפור אמיתי] אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. איציק עמד בפתח השער השחור, אל מול הבית החדש שלנו, שעומד על תילו לא יותר משנה אחת. אבא לבש חולצה מכופתרת שהתלכלכה מהעברות הארגזים לבית החדש. "אז תוכל לבוא לסדר לנו את זה, כן?" שאל אבא. "לכל סיטואציה אני פה אם אתה צריך, אני לא […]
הר הרצל/ מעיין סידר
ההר שותק עציו נעים בניצוחה של הרוח הקרירה הרוח ההודפת שעוטפת את הבירה והעננים שטים מעליו תופסים לאוויר את המרחב והאוויר מצידו – חנוק, מחניק כבר שנה שלמה שהוא מחזיק ההר שותק שקט מהול בגבורה עטופה בדגל שוחק את המילים לכדי צבעים וסמל. בחיבוקו של ההר מנתב הגעגוע את דרכו החדשה, בחיבוקו של ההר מלטפת […]
שגרה / מעיין סידר
אחד בספטמבר התחלה חדשה אבל ירושלים בשבר ירושלים בהכחשה השמיים הכינו תפאורה משכנעת הם כחולים, שלווים, והבריזה משגעת העננים לבנים, השמש מאירה כביכול הכל בסדר, חוזרים לשגרה והלב שלי נחמץ באותם הרגעים איך הכל רגיל, כשתמו חיים? אבל אולי אז, בלילה בשעה שכולם עוד ישנים ישבת שם למעלה עם השמש והעננים הבטת בעיניהם הגבוהות עיניים […]
