שברים
שברים/ ענהאל מוריה קביליו בית א': בנהר עברו ימים גדותיו מוצפים המים עולים אל על משנה את כיוונו בית ב': סודות שמורים בתוך התהום מילים שאף אחד לא יכול לראות המחשבות רק גדלות חומות ומגדלים של אשליות פזמון: הדגים שוחים וממהרים מנסים לתפוס מחסה הכל עולה אל הגרון מרגיש חדש ולא מנוסה דברים שאי אפשר […]
שונה בין שונים
שונה בין שונים כל סיפור מתחיל "היה היה לפני שנים רבות…" תמיד כשסיפור מתחיל כך, תהיו בטוחים שמדובר באגדה למה? כי אבות אבותיי מארץ רחוקה ולפני שנים רבות ולהם לא היה סיפור אגדה. בזמן שאני כותב את שורות אלו אני יושב במרפסת ומסתכל על הנוף. בזמן אחרון אני יושב ומסכל הרבה על הנוף על […]
יפיה של השבתה
יפיה של השבתה יניב רותם סְתָיו, שְׁמִיטָה. אֲדָמָה נֶעֱזָבָה בּוֹדְדָה, עֲצוּבָה. הַגַּנָּנִים אֵינָם מְטַפְּלִים. הַצְּמָחִים הַיְרֻקִּים נוֹבְלִים, חוּמִים. סְתָיו, שְׁמִיטָה. חֹרֶף, שְׁמִיטָה. אֲדָמָה כְּבָר הִתְרַגְּלָה. עֵצִים עֲרֻמִּים, רֵיקִים. שְׁחֹרִים. מַיִם יוֹרְדִים, אֲדָמָה מְגַלָּה. יָפְיָהּ שֶׁל הַשְׁבָּתָה. חֹרֶף, שְׁמִיטָה. אָבִיב, שְׁמִיטָה. שֶׁמֶשׁ מְגִיחָה. נִצָּנִים שֶׁל פְּרִיחָה. נִיחוֹחוֹת שֶׁל הַתְחָלָה. אֲדָמָה רְגוּעָה, יְרוֹקָה. הַתְחָלָה שֶׁל נְבִיטָה. אָבִיב, […]
בפעם הראשונה
בפעם הראשונה זה היה באחד מערבי החורף הקרים של חודש דצמבר. הוא ישב על ספסל העץ ברחוב, שהיה עוד מעט רטוב מן הגשם של אתמול. הוא נשם את האוויר והסתכל על הבית ממול במבט נוּגהּ. לפתע, החל לרדת גשם, וליווה את הלך מחשבתו כמעין פסקול בסרט עגום. הוא רכס את מעילו. הוא לא היה מוכן […]
המאורות
הַמְּאוֹרוֹת יוֹם אֶחָד הָיָה לַיְלָה, בָּהִיר חָשׁוּךְ וּמֵאִיר וְהַלַּיְלָה בָּהִיר, שֶׁכֵּן כָּעֵת שַׁקַּע הַמָּאוֹר הַמֵּאִיר וְחוּט שֶׁל חֶסֶד מָתוּחַ לָהֶם סְבִיבוֹת ואוֹר קָלוּשׁ וְאֵמוּן וְשִׁיר וְהַלֵּל. אַךְ בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי, נִתְעַטֵּף גַּם לֵילִי וְאֵין מְאוֹרוֹת, וְחוּט שֶׁל חֶסֶד הִסְתִּירוּ עֲנָנוֹת וּפַחַד גָּדוֹל, אָיוֹם מְמַלֵּא הַכֹּל וּבְצַר לִי לְךָ אֶקְרָא, אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא. וּכְבָר זֶרַח הָאוֹר […]
בן של יורם
הוא ישב על הסלע, מביט בגלים הגועשים ובענני הסערה שמעל הים, דווקא היום כשהוא כל כך צריך אותו, הים מזעיף לו פנים. האם היה עליו לסרב? כשהיא ניגשה אליו ועיניה מלאות דמעות, נאלם דום; וכששאלה אותו את אותה שאלה, ליבו זעק. "אדם, אני יכולה לעבוד בקצבייה?" הוא ידע שסבו יכעס מאוד, הוא שונא את הילדה, […]
מרדף
מִרְדָּף בָּרַחְתִּי מֵחֲמַת הַגַּאֲוָה בְּעִקְבוֹת הַטֵּרוּף שֶׁעָטַף אֶת צְעָדֵינוּ הָיִינוּ מְשֻׁגָּעִים אַחֵר הַשֶּׁקֶט שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לִשְׁמֹעַ: צִיּוּץ צִפּוֹרִים לְבָבוֹת פּוֹעֲמִים בְּקֶצֶב אֶחָד עָלָה נוֹשֵׁר בָּרוּחַ הָיְתָה עֶדְנָה שֶׁלֹּא תָּשׁוּב וְאַחַר מָה חִפַּשְׂנוּ אֲנַחְנוּ עֲדַיִן לֹא יוֹדְעִים וּמֶה הָיְתָה תַּכְלִית מַעֲשֵׂינוּ חַיֵּינוּ בֵּין תְּהוֹם לַתְּהוֹם בּוֹנִים מִגְדָּלִים שֶׁל דִּמְיוֹן דָּרַשְׁנוּ קִרְבָה זֶה מִזֶּה מִכָּל הַבָּא לַיָּד […]
מילים
מילים/הדסה אביעד מילים ריקות, מנסות לקרוא, פנים שבורות. הצלקות, העצב בעיניים השותקות שמחפות, מסתירות על סערות שבי הולכות רוגשות. הניצחונות , קול הבכי הנבלע בין התשואות מזכיר הנשכחות אלה שלחמו שם בגבורות. פנים לחות, רגשות מסגירות במלחמות ישנם גם קורבנות. השאלות, כמו פקודות בטור הן ניצבות, שורות, שורות. הסבר דורשות בינה תובעות עד מתי הן […]
קמעא קמעא
קִמְעָא קִמְעָא/הדסה אביעד וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם, חוֹזֵר הַגַּלְגַּל רָצוֹא וָשׁוֹב, לֹא פוֹסֵח עַל גַּל רָחוֹק קָרוֹב מְעַט אוֹ רֹב, זֶה אַלְפֵי שָׁנִים חָרַב הַבָּיִת בַּשְּׁנִייָה בְּצִפִּייָה לַשְּׁלִישִׁי-קִמְעָא קִמְעָא. עָבַרְנוּ הַשּׁוֹאָה, קַמְנוּ מֵאֵפֶר וְעָפָר לִתְקוּמָה. פְּרָעוֹת וּפּוֹגְרוֹמִים חָווּ בְּנֵי עַמֵּנוּ, דַּם תִּינוֹקוֹת שֶׁלֹּא חָטָאוּ. אֶת הָרוּח לְדַכֵּא בִּקְּשׁוּ דּוֹרְשֵׁי רָעָתֵנוּ, אַךְ נַהֲפֹךְ הוּא-אֵשׁ יוֹקֶדֶת בְּנַפְשֵׁנוּ. עַלִּינוּ […]
זהות שבויה
הוא אתך עוקב אחריך נאבק באבק מתכסה בעפר ובכניסה לאפלה נעלם נחנק צל נגרר. עד כמה אהבת את היצירה?
