כאוס הרמוני / אופל סנבטו
אני: בקליידוסקופ של קיומי, אני אישה ישראלית יהודייה אתיופית – פסיפס של זהויות וחוויות המציירים את היריעה של הסיפור שלי. אני ילדה, מנווטת בעולם שבו צבע העור שלי מדבר על מורשת עשירה אבל לא מגדיר את עומק הרוח שלי. אני שחורה, אבל לא מוגבלת בגבולות שהחברה מטילה לפעמים. במחול הקיום המורכב הזה, חברה – אחת […]
זעם / שקד הרשקוביץ
היא התבוננה בקאנבס הריק, מחכה להשראה שתפרוץ ותמלא אותה ביצירתיות. ידה תופפה עם המכחול החיוור על ברכה. לא נשמע שום קול ברקע חוץ מקצב התיפוף העקבי. מבטה נדד אל הספר המונח בשידה. ספר ילדים צבעוני, בולט בסטודיו הריק והמינימליסטי. היא חיכתה לאוושת הרוח, המביאה איתה קולות וצלילים מהרחוב למטה. האם היא פתחה את החלון בכלל? […]
אז…סמים./ שירה ניסימוב
מישהו מתישהו הולך לדבר על זה או שזה רק אני ? סמים. מילה לא ממש מוכרת לרובנו אבל מי שמכיר יודע טוב מאוד על מה אני מדברת יודע על סוגים מסוימים של דברים קטנים שמתגלגלים לך ביד בלי לחשוב רק כי זה.. הרגל או משהו " קבוע ". סמים. מי שמכיר את המילה יודע שזה […]
המשביר לצרכן / מיכל פרנקל
לקוחות קבועים, חלקם חברי מועדון; חֶצְיָם האחר כבר מזמן עברו את התור אל הקופה המהירה. לחלק מהלקוחות הקבועים מגיע משלוח מיוחד עד הבית והם לא צריכים לעשות דבר בשביל לקבל כל מוצר שרק ירצו. הם רק צריכים לבחור, להביט בעיניים תמימות אל מגוון רחב של שָלָל שיכול להיות שלהם בהינף אצבע אם רק ירצו. עם […]
המדריך לחיים הטובים / הדר אור
יהודה לא ידע הרבה דברים על העולם הזה. הוא לא ידע למה האף מתחיל לנזול כשקר, והוא גם לא ידע מתי בדיוק השמש מבצעת חילופי משמרות עם הלבנה. אבל דבר אחד יהודה כן ידע; כדי להטביע חותם, הוא צריך לגרום לאנשים להעריך אותו. אז יהודה התמיד וסיים את לימודיו בהצטיינות. המורים העריכו את יהודה… אבל […]
דגים/ הילה וילגה
יש אנשים שיש להם אוקיינוס. בכל מקום, בכל חברה, הם לעולם לא ירגישו כמו דג מחוץ למים. הם מסתדרים עם כולם, מתחברים עם כולם. דגי האוקיינוס תמיד מרגישים בבית. יש אנשים שיש להם בריכה. בריכה קטנה, ביתית. יש בה כל מה שצריך. היא מאגדת בתוכה אנשים ומקומות. היא מוקפת בחומה נמוכה להגנה, אבל אין בעיה […]
הפה יבש העיניים לא/ תמר יונגרייס
הפה יבש העיניים לא והמוח מלא במחשבות משלו הלב צועק אך הפה בשלו יקרה מה שיקרה לזוז – הוא לא. שמיים חלקים אין שום סימן למשהו טוב שיבוא עם הזמן קרני שמש שמרוב חומן לא ייציירן אפילו אומן רוצה לקוות אבל חסר סיכוי מנסה לחשוב העתיד לא צפוי אך לא משנה כי כל דימוי לא […]
קמצוץ של שפיות / הילה וילגה
על הכיריים המים כבר הספיקו לרתוח האש מוזנת בשנאה שלא הפסקנו לצרוח. בעזרתנו האדיבה הערבים מניעים ת'עלילה, ונוצר לנו מרק מושלם של מלחמה. תפוח אדמה, בשביל טילים ואזעקות, שנרוץ למקלט בשעות לא שעות. דלורית שבתוך המרק מתפוררת, אווירה סמיכה של לחץ בקלות היא יוצרת. סלק אדום כדי לבטא את כל ההרוגים, ובצל בשביל הדמעות שכולנו […]
ארון / שקד הרשקוביץ
מקום להכניס אליו את הבלאגן. נקי מסביב, רק הוא מבולגן. לא שמים לב למה שבפנים. רק כשפותחים וההרס מתגלה, גם אני נפתחת, אדומה מבושה. למה גם הבפנים שלי לא יכול להיות מסודר? עד כמה אהבת את היצירה?
איך כל זה נקרא / אוריה סבג
אֵיךְ נִקְרָא שֶׁהַמְּדִינָה שֶׁלִּי יְשָׁנָה בִּזְמַן שְׁפִיכוּת דָּמִים עַכְשָׁו כָּל הַמַּלְאָכִים לְמַעְלָה לְיָדוֹ אֲבָל הִשְׁאִירוּ צַלֶּקֶת בְּמִשְׁפָּחָה וּכְאֵב חוֹר פָּעוּר בַּלֵּב כֶּשֶׁל שֶׁל מְדִינָה אֵיךְ נִקְרָא שֶׁרַק עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מְאֻחָדִים רַק בָּרְגָעִים הַקָּשִׁים וַהֲלֹא טוֹבִים אֵיךְ נִקְרָא שֶׁיֶּלֶד בַּר מִצְוָה מְאַבֵּד אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ אֵיךְ זֶה נִקְרָא שֶׁאַף אֶחָד כְּבָר לֹא אִתּוֹ? שְׁמָהּ שֶׁבִּקֵּשׁ זֶה לְהַנִּיחַ […]
