שיני החלב של אמיליה אלוני / אוריה סבג
כְּשֶׁנָּפְלוּ לִי הַשִּׁנַּיִם בַּשֶּׁבִי חִפַּשְׂתִּי כָּרִית וְהִיא לֹא הָיְתָה עָצַמְתִּי עֵינַי וְדִמְיַנְתִּי אוֹתָהּ מְלֵאָה בְּנוֹצוֹת מָלְאָה בְּתִקְווֹת בְּתוֹךְ כָּל הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה הֵרַמְתִּי אֶת הַכָּרִית וְהִנַּחְתִּי אֶת שִׁנֵּי הֶחָלָב שֶׁלִּי כָּכָה אִמָּא אָמְרָה לִי לַעֲשׂוֹת כְּשֶׁנָּפְלָה הָרִאשׁוֹנָה אִמָּא סִפְּרָה לִי עַל פֵיָה שֶׁמַּגִּיעָה וְלוֹקַחַת אוֹתָה בִּמְקוֹמָהּ הִיא מַעֲנִיקָה מִשְׁאָלָה גְּדוֹלָה אֵיזוֹ מִשְׁאָלָה אֶבְחַר שֶׁהַמֵּתִים יַחְזְרוּ לְחַיִּים? […]
מָה קוֹרֶה לְנִצּוֹלִים כשחוזרים / אוריה סבג
מָה קוֹרֶה לַנִּצּוֹלִים אַחֲרֵי שֶׁפָּקַד אוֹתָם הַנּוֹרָא מִכֹּל מָה קוֹרֶה לַנְּשָׁמוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁאִבְּדוּ אֶת יַקִּירֵיהֶם הַיְלָדִים שֶׁחוֹזְרִים וּמְחַפְּשִׂים אֶת הוֹרֵיהֶם מִי עוֹנֶה לָהֶם כְּשֶׁהֵם קוֹרְאִים אִמָּא אַבָּא מִי מְנַשֵּׁק אוֹתָם בַּלַּיְלָה מִי יִקְרָא לָהֶם עַכְשָׁו סִפּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁנָה מִי יָשִׁיר לָהֶם שִׁיר עֶרֶשׂ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה סִימָנֵי שְׁאֵלָה שֶׁעוֹלִים לַמְּדִינָה שְׁלֵמָה שֶׁיַּצְלִיחוּ שֶׁיַּצְלִיחוּ לְמַלֵּא אֶת […]
אני מחזיקה אותי/ חנה סקלסקי
מַחְזִיקָה אֶת דִּמְעָתִי אַךְ מְבַקֶּשֶׁת לְהַחְזִיק גַּם אֶת כֻּלָּם שֶׁלֹּא תִּפּוֹל רוּחָם שֶׁלֹּא תִּכְאַב נַפְשָׁם לְהַחְזִיק אוֹתָם וּלְהַחֲזִיר אֹתָם לִהְיוֹת שׁוּב כָּאן לִהְיוֹת כָּאן לְגַמְרֵי בְּתוֹר אָדָם בְּתוֹךְ עוֹלָם שֶׁלֹּא יֵלְכוּ שֶׁיִּשְׁאֲרוּ אֲנָשִׁים . לְלֹא כְּאֵב עד כמה אהבת את היצירה?
דמעת שמחת תורה / חנה סקלסקי
אֵיךְ זֶה נִקְרָא שֶׁהַדְּמָעוֹת שֶׁל הָאֵם זוֹלְגוֹת עַל ביגדה הַחֲגִיגִי? אֵיךְ זֶה נִקְרָא שֶׁהַבַּת מִסְתּוֹבֶבֶת לְמַבָּט מָהִיר אֲחוֹרָנִי? אֵיךְ נִקְרָא שֶׁהַלָּבָן הוֹפֵךְ לְזַיִת? לָמָּה זֶה חַיָּב תָּמִיד לַחֲזֹר לְשָׁם? לְמָקוֹם שֶׁבּוֹ תִּקְוָה וַחֲלוֹם וְאַט אַט הוּא נֶעְלָם עד כמה אהבת את היצירה?
אחי הגדול מִכְתָּב שֶׁל אוּרִיָּה וְיוּבַל בְּרוֹדֵץ/ חנה סקלסקי
אָח שֶׁלִּי הָיָה אִתִּי שָׁם אָח שֶׁלִּי הַגָּדוֹל אִמָּא אָמְרָה שֶׁהוּא גָּדוֹל וְהוּא יָכוֹל כְּבָר לְהָבִיא לְעַצְמוֹ כּוֹס מַיִם אֲפִלּוּ בְּלִי שְׁרַפְרַף אֲבָל עַכְשָׁו בֶּאֱמֶת רָאִיתִי שֶׁהוּא גָּדוֹל יוֹתֵר אֲפִלּוּ כִּי מֵרֹב שֶׁהוּא גָּדוֹל הוּא הִסְתִּיר לִי אֶת הַכֹּל אֶת כָּל הַשְּׁרַפְרַפִּים הָעֲנָקִיִּים שֶׁמְּכֻסִּים בִּשְׂמִיכוֹת שְׁחֹרוֹת וְאֶת כָּל כּוֹסוֹת הַמַּיִם שֶׁהִתְמַלְּאוּ בְּלִי שֶׁהַבֶּרֶז אֲפִלּוּ נִפְתַּח […]
ספור ילדים / חנה סקלסקי
אֲנִי רוֹצֶה לְשִׁיר סִפּוּר יְלָדִים כִּי הֵם כָּל כך טוֹבִים כְּל כך מְתוּקִים אֲנִי רוֹצֶה לְשִׁיר שִׁיר עֶרֶשׂ עִם סוֹף מַקְסִים לְיֶלֶד שֶׁלִּי שֶׁיַּגִּיעַ בֶּעָתִיד. אֲנִי רוֹצֶה לַשִּׁיר לוֹ עַל אֵיךְ שֶׁהַדֻּבִּי קִבֵּל מַכָּה וְעַל אֵיךְ שֶׁהַדֻּבִּי בָּכָה וְאָז עַל אֵיךְ שֶׁהוּא קָם וְחַיֵּךְ חִיּוּךְ גָּדוֹל כִּי הוּא .. כִּי.. אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר סִפּוּר יְלָדִים […]
הניצולים / חנה סקלסקי
מָה קוֹרֶה לְנִצּוֹלִים כְּשֶׁהַכֹּל כְּבָר נִגְמַר? כְּשֶׁרַק הַהֵדִים עוֹד דּוֹפְקִים בְּגוּפָם וְנִדְמֶה שֶׁנִּשְׁבַּר אֵיךְ הֵם מַצְלִיחִים לַעֲמֹד וּלְזוּז בְּלִי לִרְעֹד רָעַד בִּלְתִּי מֻרְגָּשׁ שֶׁיְּטַלְטֵל אֶת הָאֲדָמָה לָנֶצַח הָיִיתִי נִשְׁאֶרֶת קֶרַח. גָּוֶן קָפוּא בְּעֵינַי הָיִיתִי נוֹפֶלֶת בֶּטַח . וְהֵם מְחַיְּכִים עַד מָתַי? עַד כַּמָּה חִיּוּךְ יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ כְּשֶׁהַמְּצִיאוּת מְאַבֶּדֶת אֶת עַצְמָהּ בְּתוֹכוֹ? אוּלַי יוֹם אֶחָד הוּא […]
ראיתי / מעיין ניסנוב
רָאִיתִי כַּמָּה סִרְטוֹנִים לֹא אֲרֻכִּים אֲבָל קָשִׁים אֲנִי מְנַסָּה לַחֲזֹר לְאָחוֹר לִפְנֵי אוֹתוֹ יוֹם שָׁחֹר אֲנִי נִזְכֶּרֶת בַּמֶּה שֶׁרָאִיתִי זֶה רוֹדֵף אוֹתִי לִפְעָמִים אֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לִרְאוֹת מִכְנָסַיִם אֲפֹרִים כָּל יָלְדָה עִם ראסטות עוֹשָׂה לִי סִיּוּטִים וַאֲנִי רַק רוֹאָה אוֹתָם רוֹקְדִים וּשְׂמֵחִים הֵם רוֹקְדִים וּמְקַדְּשִׁים אֶת הַמָּוֶת אֲנַחְנוּ מְקַדְּשִׁים אֶת הַחַיִּים הֵם רָקְדוּ בִּשְׁבִיל לִשְׂמֹחַ […]
המלאכים בוכים / מעיין ניסנוב
כְּמוֹ פְּעִימַת הַגֶּשֶׁם דּוֹפֵק בַּחַלּוֹן הַמַּלְאָכִים בּוֹכִים כְּמוֹ הַהוֹרִים כְּמוֹ כֻּלָּנוּ הֵם כּוֹאֲבִים וְהַשָּׁמַיִם רוֹעֲדִים כְּמוֹ דָּם נִרְאִים סוּפַת רְעָמִים סוּפַת בְּרָקִים גַּם הַשָּׁמַיִם בִּכְאֵב לֹא עוֹמְדִים וְאָז רַק לַשְּׁנִיָּה הַשֶּׁמֶשׁ מַפְצִיעָה כְּמוֹ שִׂמְחָה בְּתוֹךְ הָעֲצָמוֹת קֶרֶן אוֹר מִתּוֹךְ הַתְּהוֹמוֹת אֲנִי חוֹשֶׁבֶת: זֶה כְּמוֹ הַשְׁקֵט שֶׁלִּפְנֵי הַסְעָרָה עד כמה אהבת את היצירה?
לתצפיתנית יעל לייבושור / מעיין ניסנוב
אֵינִי מַכִּירָה אוֹתָךְ אֲבָל אֲנִי מַכִּירָה הִבַּטְתִּי בַּתְּמוּנָה מִיַּד הָיְתָה לִי הֲבָנָה בְּעֵינַיִךְ בְּחִיּוּכֵךְ אֵיךְ כּוֹתְבִים מִכְתָּב לְמִי שֶׁמֵּת? אֵיךְ מִתְנַצְּלִים אֵיךְ מְבַקְּשִׁים בֶּאֱמֶת סְלִיחָה אֵיךְ מִתְאַבְּלִים עַל אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא מַכִּירִים? אֲנִי מַכִּירָה אֶת רוּחֵךְ אֶת כּוֹחֵךְ אֶת חִיּוּכֵךְ הַיָּפָה הַטָּהוֹר אֲנִי מַבִּיטָה בַּתְּמוּנוֹת חוֹשֶׁבֶת עַל הַבָּנוֹת עַל הַחֲבֵרוֹת אַתְּ בֶּטַח מִסְתַּכֶּלֶת מִלְּמַעְלָה מְחַיֶּכֶת אֶת […]
