שקופה / אריאל שלם נאמן
בְּמַר הַלֵּב וּבְשֶׁקֶט דְּמָמָה, תֵּחְשַׁכְנָה עֵינֶיהָ לֹא תִּמְצָא נֶחָמָה. בִּפְנִים דּוֹאֶבֶת וּבַחוּץ שְׁקֵטָה, אֲלֵיהֶם צוֹעֶקֶת מְנוֹפֶפֶת אֵימָה. אֵין אִישׁ רוֹאֶה אֶת גְּרוֹנָהּ הֶחָנוּק, אֶל עֵינֶיהָ מַבִּיט בִּתְבִיעָה, בְּנִתּוּק. וְאֵין אָדָם לְהוֹשִׁיעַ דִּמְעוֹתֶיהָ מִנְטוֹף, יִדֹּם פִּיו מֵהַצִּיל גְּוִיָּתָהּ וְתָצוֹף. עד כמה אהבת את היצירה?
עלמת הכפר / אריאל שלם נאמן
באותו הערב, החיש אמיל את צעדיו אל תחנת הרכבת. רק לפני חצי שעה עזב את משרדו באחד מעשרות גורדי השחקים של ברלין, ליד מרכזי המסחר והכביש הראשי. אין לו ברירה אלא למהר, אחרת יאבד את ההזדמנות לעלות על הרכבת האחרונה לויטנברג, עיר מגוריו, וללון הלילה בביתו. היא תצא בשעה עשר ושלושים. כשעצר האוטובוס בו נסע, […]
שלושה דורות בשלושה חלקים / ידידיה סגל
7.10.2023 6:00 בבוקר חלק ראשון תמיד היה לו מבט ילדותי, מבט שלא מתבייש, שרוצה לשאול אבל לא יודע איך לחבר את ערמת מחשבותיו למשפט הנכון. חשב אמנון בעודו מביט בנכדו. תמיד הם היו קשורים אמנון ועידן. הוא זוכר איך בכל שבת מחדש, מהרגע שבו הדס נולדה, עידן ברח לחיק סבו. מהרגע שבו נולדה, עידן שהיה […]
סיפור מכפר עזה / מתניה יאיר כהן
זה קרה בבוקר מוקדם מאוד, בשעה שהציפורים עדיין לא קמו ושמחת הילדים עדיין לא התעוררה ליום הקדוש הזה ליום שמחה תורה. אני ניר גלבוע מכפר עזה שירתתי בעבר קצין ביחידת גולני מובחרת, למה אני מספר לכם את כל אתם שואלים?! בגלל שאפילו שאני קצין בדרגה גבוהה לשעבר ביחידת גולני ששם כל אדם ואדם הוא חיה […]
כשאבא עצר את הזמן/ נעם גרינברג
השעון הישן של אבי נעלם זהו השעון האחרון שנשאר אצלנו, השאר כבר אינם נגנבו, נלקחו, אבדו – ואיני יודעת מה השעה השעון של אבי, ישן היה כבן כמה מאות קיבל אותו מאביו והוא מאביו וסבו איני יכולה לשאול את אימי מה השעה איני יכולה לשאול גם את אימה היא אינה יודעת היא אינה יודעת השעון […]
הבית האדום בלבנון / מיה אשל-
השיר נכתב בהשראת הסיפור שהורי סיפרו לי על הבית האדום בלבנון. את הבית סבי (מצד אמי) ואבי ראו בזמנים שונים. בית זה היה בית החלומות של סבי והוא צילם תמונה שלו. כשאבי ראה את התמונה של סבי עם הבית התרגש ואמר: " זה הבית שהייתי צריך לתצפת עליו." הסיפור הזה תמיד עניין אותי, מפני שהוא […]
חיים שבירים / חיה מושקא
פעם, כאשר היה שקט ורוחות קטנות עוברות מפה לפה, דבר לא הדאיג אף אחד. השמים היו בהירים על רקע ירוק של חיים סבירים, ומי צריך יותר מזה? כשאתה קטן אתה לא מבין כלום וכשאתה גדל אתה לא מבין עוד יותר אבל תמיד יש חלק בך שרוצה לחזור לתקופה הקצרה שבה היית חסר דאגות. ילדות היא […]
*/אהובה לבנדה (עולה חדשה)
ביום שמחת תורה כל זה קרה ועל זאת אני יושבת כאן היום ובוכה בוכה על כל אלה שנפלו בקרבות והשאירו מאחורה המון בודדות ואיתם חלל ריק עמוק. בוכה על כל אלו שנלקחו לשבי ובתוכם מקום קטן בלב שלי בוכה על כל הילדים וקטנים שנשארו ללא הורים ואנשים דואגים בוכה וחוששת שאותם לא יזכרו אך מקווה […]
למענה / אילה פנחסוב
אומרים שהנשמה היא גבוהה משורש האדמה, לכן אף פעם לא נהיה כמותה, גם אם מעפר נולדנו. אז למה הם חזרו לשם? הם, עם הנשמה והגבורה והתעוזה הכי גדולה. המשפט "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" מרגיש אולי לא קשור אליהם, הם קדושים מדי בשביל להיכלל במשפט הזה…. אבל בסוף האדמה כן מקבלת אותם, גם אם […]
יש חושך כזה / אילה פנחסוב
יש חושך כזה שגורם לי לחשוש, הוא מהסוג שנראה שלא ייגמר אף פעם, שתמיד יהיה עוד ממנו, שהוא לא באמת ייעלם. אפשר להדליק נרות נגדו, הם לא יכבו מהרוח, ישר אבל הם יתעמעמו. ובכל זאת עדיין יראו אותם מרחוק, גם אם חלשים.. אני לא יודעת אם יש אור שיתעלה על החושך הזה, אבל מאמינה שהשלהבת […]
