משהו שלא קרה לי, בחיים / הלל נבנצאל

בשבועות האחרונים הפחד והחרדה מתגברים, הדאגה למדינה ולחיילים, משהו שלא קרה לי, בחיים עד כמה אהבת את היצירה?
שיר על סבתא / נעם סלם

כי את, את איתנו סבתא גם אם ניפול, את סבתא ולפעמים קשה בדרך אוי סבתא סבתא שלי אבל יד ביד איתך סבתא יקרה שלי. רואים את התמונות שלך סבתא מרגישים אותך איתנו סבתא המחשבות החלומות על סבתא סבתא שלי לא עוזבות ולא מרפות את חרוטה בליבי. סבתא יקרה אהובה שלי כבר חמש שנים וזה לא […]
תני למים לשטוף / נעם סלם

תני למים לשטוף את העצב והפחד, גם כשלבד גם כשביחד. תני לזמן לחלוף לרפא את הגעגוע את הרגש הפצוע. לראות ולא לשכוח אין לאן לברוח רק לאהוב את זה כמו שזה ככה הכי טוב. יש סיבה לשמוח אתה נותן לי הכוח לקבל את זה, כמו שזה ככה הכי טוב. עד כמה אהבת את היצירה?
קוממיות / אורי בריסק

נִגְמַר, בִּלְשׁוֹנִי שׁוּב נוֹתָר טַעַם מַר. אֵינְסוֹף עֶצֶב וְרֶגֶשׁ חוֹנְקִים אֶת הַנֶּפֶשׁ מַכְבִּידִים עַל הַלֵּב שֶׁנִּשְׁבַּר. שָׁמַיִם שְׁחֹרִים וּבְרָקִים מַבְזִיקִים עַל הָאֶבֶן בְּיוֹם בּוֹ נִקְבַּר. נִקְבַּר, אַךְ סִפּוּרֵינוּ כָּאן לֹא נִגְמַר. נָקִים פֹּה עוֹד בַּיִת נִטַּע גַּם עֵץ זַיִת נִפְרַח בְּגָאוֹן מֵעָפָר, שורשים נַעֲמִיק נְסַלֵּק הַמֵּעִיק נִפְרַח בְּגָאוֹן וְהָדָר. הָדָר, שֶׁל פְּרִיחַת שׁוֹשַׁנָּה בַּמִּדְבָּר. כְּמוֹ […]
אהבה מבלבלת / אורי טולדנו

גַּם אִם אֲנִי בּוֹרֵחַ מֵהֶעָבָר, הַלֵּב שֶׁלִּי מוֹצֵא דֶּרֶךְ חֲזָרָה אֵלַיִךְ, הַזְּמַן רוֹדֵף אוֹתִי, מוֹשֵׁךְ אוֹתִי לְמַטָּה, כְּמוֹ הַנְּשִׁימוֹת שֶׁלִּי, כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל הָרְגָעִים שֶׁפִסְפַסְתִּי, שֶׁיָּכֹלְתִּי לְבַלּוֹת אִתָּךְ, לַמְרוֹת שֶׁהַיֹּפִי שֶׁלָּךְ אֱלֹהֵי מִדֵּי בִּשְׁבִילִי, אֲנִי עֲדַיִן רוֹאֶה אוֹתָנוּ בְּיַחַד בַּעֲתִיד. אֲנִי יוֹדֵעַ, הַלֵּב שֶׁלִּי אוֹפְּטִימִי מִדַּי. אֲנִי יוֹדֵעַ, אַהֲבָה הִיא דָּבָר מְבַלְבֵּל. אֲבָל אוּלַי בְּזֶה […]
בן אהוב / נועם יהושע וסטפריד

הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת לְלֹא הֶרֶף. נָדַם שִׂיחַ שְׂפָתַי, ואֶשְׁתֹּק. אֵיךְ נִטְבַּחְנוּ הָיִינוּ לְטֶרֶף. לְלַעַג וקֶלֶס וָצְחוֹק. נִרְמַס שְׁמֵנוּ וְנָפַל יְגוֹנֵנוּ כְּבוֹדֵנוּ הֻשְׁפַּל עַד תְּהוֹם יַעַן כִּי גָּבַהּ לִבֵּנוּ אֵיךְ יָכֹלְנוּ לַחְשֹׁב עַל שָׁלוֹם הִגִּיעוּ אוֹיְבִים, נִכְנְסוּ מְחַבְּלִים, לְלֹא צֶלֶם אָדָם. הָרְגוּ יְלָדִים וְשָׁחֲטוּ עוֹלְלִים, קִירוֹת בָּתֵּינוּ מָלְאוּ בְּדָם. הַמְחַבְּלִים יִמַּח שְׁמָם בִּצְּעוּ אֶת זְמָמָם, וַאֲנַחְנוּ כְּאִלּוּ […]
מתי יגיע האור? / טליה כהן

עצב, תקופה מזעזעת דם בכל מקום, בכי. מהלוויה להלוויה משבעה כזאת של קרוב לשבעה אחרת של קרוב, מתי זה יגמר? המלאכים שלנו נשמות תמימות שהלכו נשים עצובות וצרחות של ילדים מתי יגיע האור? ושוב עוד פרידה של אמא ששולחת את הילד שלה לשדה הקרב ושוב לילות בלי שינה עד מתי? כמה דם נצטרך לשפוך? ועל […]
אחים לנצח / עוז זעירא

קוֹלִי נָדַם, טְהוֹרִים הָיוּ, עוֹד מִיּוֹם היוולדם, מַלְאֲכֵי הָאֱלֹקִים, בִּדְמוּת אָדָם. אָז בַּשְּׁכוּנָה, כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים סִפֵּר לִי עַל חֲלוֹמוֹת אוֹתָם רָצָה לְהַגְשִׁים, וְעַל רוֹנִית, שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִילוֹ אַהֲבַת נְעוּרִים. עַל אָחִיו, שָׁמְעוּ לַמֶּרְחַקִּים, הוּא הִפְצִיר בָּנוּ לֹא לְסַפֵּר – אָז אֲנַחְנוּ שׁוֹתְקִים, אֶת סִפּוּרֵי הַגְּבוּרָה שֶׁיָּכְלוּ לְמַלֵּא שְׁחָקִים. שָׁנִים יַעַבְרוּ, וְעַל סִפּוּר גְּבוּרָתָם בַּקְּרָב, קְצִינִים יְדַבְּרוּ. […]
אני רוצה לכתוב / נטלי סעדי

אני רוצה לכתוב באותו האופן שבו אני חושבת. באובססיביות, כפייתיות, ואם אעז להגיד, אפילו בתשוקה. הייתי כותבת עד כדי דחיפה עצמית אל תוך התמוטטויות עצבים ואל תוך הלילות הכי נוצצים והזריחות הכי מעייפות. הייתי כותבת עד שהאצבעותי היו מדממות, הייתי כותבת עד ההפכותי לאדם עירום וריק מתוכן השוכב חשוף וללא מסכות. ללא תחמושת זולה וחלש. […]
תִּקְוָה/ נילי חורי

אָזְנַיִם שּׁוֹמְעוֹת קוֹלוֹת , לְחִישׁוֹת, צְעָקוֹת. לֵב שֶׁמַּרְגִּישׁ, גַּם כַּאֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל אָדִישׁ. נֶפֶשׁ שֶׁרוֹאֶה, גַּם כַּאֲשֶׁר עַיִן נֶעְצְמָה. אֶרֶץ אֵי שָׁם, שֶׁאֵלֶיהָ גִּבּוֹרִים הִגִּיעוּ בְּשׁוּבָם. צַלָּקוֹת וְדְאֵב עוֹטְפִים אֶת הַלֵּב, רֵעִים כּוֹאֲבִים עַל אֲחֵיהֶם הַהוֹלְכִים. נִלְקָחִים וְלֹא שָׁבִים. אוּלַי יוֹם אֶחָד אוּכַל לַחֲלוֹם, עַל עוֹלָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁלוֹם. עד כמה אהבת את היצירה?