פרק ה/גלעד רייך
תחזור אלי אהובי, בחורף, בלילה למיטה. גם כשאני סוגרת את הדלת, תדע שאני עוד מחכה. מחפשת אותך, ברחובות של עיר. כאחוזת שיגעון, עד שהבוקר יעיר. קוראת בקול, בצעקה. והד נשמע במדבר, מארץ רחוקה. מתחת לעץ התפוח, אחכה לך. עד שתשוב אליי, בחזרה. עד כמה אהבת את היצירה?
עכשיו אני צומחת/ יסכה מרכוס
עַכְשָׁו אֲנִי צוֹמַחַת, אֲנִי רוֹתַחַת. כֻּלִּי חֹמֶר גֶּלֶם שֶׁרַק מְחַכֶּה, שֶׁיַּהַפְכוּ אוֹתוֹ לְצוּר ה מְסֻדֶּרֶת. לְמַשֶּׁהוּ מוּחָשִׁי, לְהָבִין אֶת יִעוּדִי. כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי מְחַפֶּשֶׂת, הִיא דּוֹרֶשֶׁת. כָּל יוֹם הַשְׁקָיָה, כָּל דַּקָּה טִפּוּחַ, כָּל שְׁנִיָּה לַגָּדוֹל. אֲבָל עָדִין, שׁוּם דָּבָר לא מִסָּפֵק אוֹתָהּ. גַּם לַנְּשָׁמָה, צָרִיכות לִהְיוֹת עוֹנַות שָׁנָה. אִי אֶפְשָׁר לִחיות רַק בִּצְמִיחָה. צָרִי לָדַעַת […]
לדבר/איתי כורם
אני לא יודע למה או איך או מה לעשות, אבל איפהשהו המילים שלי נתקעות. לא משנה מה כבר עשיתי או מה אעשה כשאני עומד מולכם אנל'א מצליח לפתוח את הפה. מה אוכל לעשות? איך אוכל להתגבר על הפחד? מי יוכל לעזור לי ונעבור את זה יחד? אני יודע שזה נראה קל- יש בעיה להתחיל לדבר? […]
קימעה קימעה/ רעות חבשוש
עִדָּן הָאֲבוּדִיםהַמְּחַפְּשִׂים, הַלֹּא מִתְפַּשְּׁרִים עַל כִּמְעַט וּבְעֵרֶךְ, עִדַּן מפלסי הַדֶּרֶךְ.רַק אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כַּמָּה חָסֵרכַּמָּה כְּמֵהִים לְמַשֶּׁהוּ אַחֵררוֹצִים לְהִתְקָרֵב-בּוֹרְחִים לְהִסְתַּתֵּרוְאָנָּא מִמְּךָ רַק אֶל תסתֵּר, אֶל תסתֵּר,פניך.כִּי הַכֹּל אֶצְלִי מַחֲשִׁיךְ, מַסְמִיךְ,אַך, כֹּבֶד הַמַּסָּע.תַּדְרִיךְ וְתוֹלִיךְ אוֹתִי בְּדֶרֶךְ בְּטוּחָה.וְאֵין תְּלוּנוֹת אֲנִי יוֹדֵעַ, רַק לְהַעֲרִיךְ.אֲבָל זֶה תַּהֲלִיךְ אַבָּא, זֶה תַּהֲלִיךְ. אֲנִי בֶּן מֶלֶךְ שֶׁלָּבוּשׁ בְּבִגְדֵי עָנִי,כַּמָּה הַכֹּל אֲרָעִי, כַּמָּה הַכֹּל […]
פילוגים /ניתאי ליאון
פילוגים כשאני רוצה אני אש. מנסה להמריא על ידי שריפה של הכל מפזר דליקות על פני פרחים שלי שקמלו על פני שדות שחרשתי. ויש שמנסים לגעת לכבות – אני שורף, אני מכווה. יש לי נחל, וכשאני אש הוא זורם בי עוטף אותי כזרועותיו של אב אילם. מניח אותי במדבר שבו אוכל להקשיב רק לעצמי […]
שים עיניך וראה/ הדס אופיר אבדה
שים עינייך וראה את כאב האם אשר נטשוה זרים היא מתחננת לרחמים הלב כהה, חספוס הזמן שוכחים אחים את מלוא הדרם באדמת זרים אבדה נושנה בשאול תחתיה בזכרון עודנה במציאות-שתיקה אז קומו וראו עם אדיש, עם האוהב עם אוהד, עם עייף והכל מתבלבל והלב רק זועק העיניים מכסות הכל והכל אפשרי מלבד חזרה של עבר […]
בעקבות אל תיגע בזמיר/ יונתן בוכניק
אני רץ, אני רץ אל המקום היחידי שראיתי בו מפלט, אני רץ אל המקום היחידי שראיתי בו אח. כל לילה הייתי כלוא בביתי, יותר נכון בחדרי שהייתי נעול בו כל הזמן, עד שיום אחד אחר הצהרים שמעתי דפיקה מהחלון. זו הייתה אבן אשר שברה אותו במעט, כשהצצתי לראות מהיכן הגיעה, ראיתי ילד בערך בגילי מנופף […]
כותרת השיר: חוקי החיים/ אחינועם אורבך
בכי הוא אמצעי להשגת מטרה. קובבה במצח זו הכרזת מלחמה. חיה ותן לחיות. בתנאי שהם חולקים. ילדים יכולים להיות אכזריים. כעס הוא דבר חולף, אהבה של אמא זה לתמיד. מוזר ושונה הם סתם מילים. דברים שכאלה. חוקי החיים. דברים שלומדים כשאנחנו ילדים. כי לחיים יש חוקים. וחבל שהקובבות בינתיים התחלפו ברובים. עד כמה אהבת את היצירה?
עוֹזֶבֶת בַּחֲזָרָה \הודיה יעקובי
קִיבַּלְתִּי הַחְלָטָה. זֶהוּ, נִגְמַר. הִנְנִי מַצְהִירָה מֵעַל זֹאת הַבָּמָה. וְהַאֲמִינוּ לִי שֶׁהַהַחְלָטָה לֹא קַלָּה וְלֹא קִיבַּלְתִּי אוֹתָהּ עַל רֶגֶל אַחַת הֶחְלַטְתִּי אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הַדָּת. אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הַדָּת אִם זוֹהִי כַּת לֹא מַתְאִים לִי לִחְיוֹת לְפִי הַגְדָּרוֹת מוּזָרוֹת שֶׁנִּמְדָּדוֹת לְפִי סַרְגֵּל וּקְלִישָׁאוֹת שֶׁל חֶבְרָה סְגוּרָה וְחֻוקִּים לֹא מוּבָנִים שֶׁהִמְצִיא מִישֶׁהוּ חֲסַר הִגָּיוֹן שֶׁחַי עַל […]
