ט-י

סדינים לבנים וריח של כלום ואגרטל על אדן החלון   הווילון הלבן התנופף ברוח הקרירה וגרם לגבותיו של הקשיש להצטמרר. היא הייתה שקטה כמעט לגמרי,

מה משותף לאהבה ולפיל? שפיל קל לאהוב, ואהבה קל להפיל, את שניהם קשה לסחוב, בחזקה על הכתפיים, ואת שניהם כיף ללטף, ולנשק עם השפתיים, שניהם

איפה ש- כל האצילים הם מתגלגלים, ומתבלבלים. והולכים, נעים, משתוללים. שואלים בדרך- דחלילים. בחליל רק לך- הם מחללים. אחרייך מחפשים, רמזים דקים.. אז אם תראו

שלוש שניות של זריקה קר במרפאה. אולי זה בגלל המזגן, שהומה חרישית, ואולי מכיוון שאני שרויה בפחד ולחץ. כנראה בגלל שניהם. אמא יושבת לידי בחולצה

עֵת שַׁחֲרִית קֶרֶן שֶׁמֶשׁ מִסְתּוֹרִית בִּצְבְּצָה מִקְּצֵה הָאֹפֶק לְיַד שֻׁלְחָן עָגֹל בִּצְרִיף יָשָׁן וְזוֹל יָשֹׁב יָשַׁב לוֹ אִישׁ זָקֵן יָשַׁב וְנָעַל נְעָלָיו לְאַחַר מִכֵּן קָם

רוחות הצפון הגיעו מוקדם לעונה. הן פרצו דרך דלתות, עקרו עצים משורשיהם, הותירו אחריהן אדי כפור על חלונות הבתים. החורף עטף את סטאדסנדאל בקור מצמרר

חשבתי שהבנתי את כללי המשחק מתי לצאת מנצח ומתי לצאת מנוצח אך כשפתאום זה מתנפץ לי בפנים כבר לא מבין את משחק החיים חושב, מנסה

יש בי אושר כזה שמגיע מבפנים, הוא מתחיל אצלי בלב ומתפשט לאחרים. הוא נעים ומדגדג את כל הסובבים, ותמיד הוא מגיע כשלו כולם זקוקים. אני

שנולד אהוד כולם אמרו שיש לו את שערה הרך של אימו ואת מבנה הגוף החזק של אביו, אבל אף אחד לא דיבר על העיניים שלו.