הילד מהקיבוץ / החלטה אחת לחיים – הלל פרוכט
{ההודעה על הרצחם של משפחתו נאמרה לאריאל ביום ראשון, 8.10.2023} יום ראשון – 8.10.2023 "תומר! אני לא מאמין שמישהו סוף-סוף בא!" התרגשתי. אני סך הכל אריאל רגיל, בן 12, שדודו בא לקחתו מנתיבות, לאחר שנמלט מן הטבח. "נו, אתה לוקח אותי לאבא ואמא?" שאלתי בתקווה, אחרי שראיתי כי דודי תומר מתחמק ומשפיל מבט. "אין […]
ממוות לחיים / רבקה גולן
בס"ד בית חולים, נער, אישה וילד עומדים מסביב למיטה, דפיקות הלב חלשות זה סופי. הוא הלך לעולמו. פעם ראשונה שעומר ביקר בבית חולים ונכח בכזה מקרה מצער, אבא שלו שנפצע אנוש בתאונת דרכים ונהרג. הוא ניסה לחזור לחייו הרגילים, לחזור לעבוד כמלצר במסעדה, ללכת בבוקר לבית הספר, לשים את הכל מאחור, לקח המון זמן עד […]
המלחמה הנוראה/יסכה אבודרהם
שלום, שמי אביגיל. אני בת 12, אני הכי גדולה בבית שלי ואני גרה בישוב בית אל. לפני שנתיים גרתי באופקים. זה היה המקום הכי יפה בעולם, היו לי בו המון חברות והבתים הכי יפים בעולם, אבל זהו, זה נגמר… כבר הכול בדמיון, בחלומות. זה היה יום לפני שמחת תורה. סבתא שלי הביאה לנו דגלים של […]
מעבר למסכה – שחר בצלאל
"אני מתחפש לסופרמן" צעק עומר, " אני לא מגלה" סיקרן דוד, "אנחנו מתחפשים לתאומים סיאמיים" צעקו דרור ורני. כך נמשכו הצעקות. אך בלב של איתי, הצעקות פסקו מזמן, צעקות של כעס, של כאב, נעלמו עם השנים ואיתי למד לחיות עם זה שהוא שונה, שונה בשפה, שונה במראה, שונה בהכל. הוא למד להסתגר בפני אחרים, כי […]
בין המילים שלא ידעתי / אור רועה
היה זה לילה סוער, רוחות וגשמים חזקים מילאו את השמיים, אוטו כחול קטן נסע בכבישים הצרים והמפותלים של בורונדי. במכונית ישבה משפחת תיירים שבאו לבקר באחת המדינות העניות בעולם שנמצאת באפריקה. זו הייתה משפחת כהן – שני הורים צעירים עם שני ילדיהם הקטנים, דוד בן הארבע ושהם בת השנה. באמצע הדרך לבית ההארחה שלהם בעיר […]
סודות מזכוכית / הודיה רותם
בארץ רחוקה מאוד מכאן, כל כך רחוקה עד שהיא מחוץ לכדור הארץ, גרה ילדה, שקוראים לה ליבי. אבל ליבי היא לא סתם ילדה רגילה, היא עשויה מזכוכית, והארץ שלה גם עשויה מזכוכית. הבתים והבניינים והאנשים האחרים והעצים והמים ואפילו הסוסים! עשויים מזכוכית, ואם מישהו נופל ונשבר מיד באים אנשים אחרים ומתקנים אותו. ליבי אוהבת מאוד […]
בתוך חדרי הלב / יפעת בן יוסף
זה תום, זה תמיד תום, הוא איכשהו בכל מריבה נמצא, תמיד איתו רבים, מסביבו תמיד יש מכות, תמיד העונשים הם גם עליו, וזה לא מפסיק אני זוכרת אותו מכיתה א’ הילד הבעיתי שתמיד מסתבך בצרות! הוא מפחיד אותי לקראת השנה הקרובה אבל נקווה שבחופש הוא השתנה לפחות טיפה בתקווה שלטובה! השנה התחילה ולכיתה הצטרף איתי […]
תמיד הכי חשוך לפני זריחה / מעין וולבורג
האוטובוס הירוק נסע לו על הכביש. על צידו היה כתוב באותיות גדולות ולבנות: "אלקטרה אפיקים". רבים מהיושבים בו הביטו בנוף דרך החלון, שממנו נשקפו כרמים וצמחיה ירוקה. עלי השלכת התעופפו סביב והרוח הסתווית שרקה דרך החלון. דני: הוא בדיוק קיבל חופשה מהצבא. כל כך רצה לחזור הביתה, לאוכל החם של אמא ולמשפחה. הוא משרת בקרבי, […]
כי נפלתי, קמתי / אדל גודלד
נראה היה שהעולם חרב. לפחות לגברת כץ. בנה היחיד, בן ה,19- נרצח בשבעה באוקטובר. בין מבואות הקיבוץ שבו גרו וכל כך אהבו. במקום שיהודים צריכים לגור, יהודים נרצחו בהמוניהם. היא בעצמה ניצלה מהתופת לאחר שנפצעה קל. אבל בנה נפצע קשה והוא לא יצא מהאירוע חי. גם כן בעלה נפצע קשה לאחר שלחם במחבלים בגבורה ועוז. […]
חיובית/ תהילה עומייסי
אני מאחלת לעצמי להמשיך להיות שלווה. לדעת להיות הקשת בענן בסערה המטלטלת. להקשיב ללחישות שבעדי ולא להיסחף עם הגלים הרועשים. אני מאחלת לעצמי להיות עץ יציב למרות שמכים בי בגזע. אני מאחלת לעצמי להיות חזקה מספיק. כי הנהרות לא יזרמו ללא הסערה. והפירות לא יצמחו ללא הגשם. עד כמה אהבת את היצירה?
