ניצוץ מתוך הדממה / שרה יעקובוב

ים של כאב בעיניהם העייפות, כמו גל כבד שאינו מוצא חוף להישבר עליו. עיניים שראו רגעי אושר ככוכבים קטנים בליל אימונים קר, ראו דם על המדים — אדום שנצרב בבד כמו זיכרון שלא נמחק. כתפיים איתנות שנשאו אלונקות במסע, כעמודי אבן עתיקים הנושאים מקדש שבור, נשאו את חבריהם בפעם האחרונה — כמי שמחזיקים שבריר שמיים […]

עד כמה אהבת את היצירה?

חברות / נעם ברוט

בחברויות תמיד יש עליות ומורדות. וכשאין – משהו בי משתעמם. הכול נשאר באותו המקום, קפוא, לא זז, לא גדל. אני לא אוהבת מורדות. הן מפחידות אותי. הן שוברות, פוגעות, משאירות סדקים שקשה לדעת אם ייסגרו. הן מולידות חשש. חשש שאולי יכולתי לפעול אחרת. חשש אם אי־פעם נחזור להיות כמו שהיינו. חשש לשלומה של החברה שאיתה […]

עד כמה אהבת את היצירה?

ריקוד הטרנטלה האחרון / תהל משולם

הלמר היקר. אין ספק שהזמן לא עזר. שנים של חום ואהבה לא ריככו את המכה הקשה. הסטירה עוד מצלצלת באוזניי, היא לעולם לא תעזוב. מנעת ממני לחיות כאישה עצמאית, אחת שרוצה לחיות טוב. אמרת: "אני מחכה שתהיי בצרה כדי להציל אותך". אך לא עוד, את הסטירה הזאת לא תכסה המסכה, אותה בנית, תפרת, עיצבת ודאגת […]

עד כמה אהבת את היצירה?

כאב/ אגם עמר

למה יש כאב שנראה שלא מוביל לשום תיקון ? האם כאב הוא שאלה פתוחה או שאין כלל מקום לדיון? האם לכל כאב יש משמעות? ואם יש כאב שמגיע סתם פשוט? מה התפקיד של כאב בעולם שלנו ? רבים חושבים שכאב בא כדי להפריע לנו. בהליכות, במסיבות, בטיולים או עם חברים. או אולי במטרה שאנחנו רוצים […]

עד כמה אהבת את היצירה?

האור בחדר המדרגות / רפאל קורשייא

רוני הלכה מהר, העיניים שלה היו נעוצות בטלפון. הקבוצה של המדריכים בווטסאפ רעשה. "רוני, איפה את?", "החניכים כבר בשער". "חמש דקות אני שם, נשבעת," היא הקלידה במהירות, בזמן שעלתה במדרגות הבניין. פתאום, החושך נפל על הבניין בבת אחת. הפסקת חשמל. רוני נעצרה, מנסה להבין אם זה רק הבניין שלה או כל הרחוב, ואז ראתה איש […]

עד כמה אהבת את היצירה?

מחסה בגשם / יסכה ברגמן

המקום: גינה ריקה כמעט לגמרי. הזמן: אחר צהריים קר עם גשם חזק שיורד בלי הפסקה. הנוכחים: ילד אחד, בן שבע, עם שיער שחור, שיושב על נדנדה אך לא מתנדנד. העלתי חיוך על פני כשאמי השאירה אותי שם לבדי ורצתי מיד להתגלש במגלשה הצהובה והרטובה. הילד שחור השיער הביא היי בעיניים חסרות הבעה, ואני, שנגזר עליי […]

עד כמה אהבת את היצירה?

מתוך הסדק נכנס אור / אביטל חקשור

בהתחלה הלב קצת כבד, השקט צועק מבפנים. שאלות בלי תשובות, ודמעות שמסתתרות בין העיניים. הדרך נראית ארוכה, כל צעד מרגיש כמו מאבק. אני נופלת וקמה שוב, ולא תמיד מבינה למה דווקא כך. = כי כל מה שהשם עושה — לטובה, גם אם עכשיו זה עוד כואב. יום יבוא ואבין הכול, ואגיד תודה על כל שלב […]

עד כמה אהבת את היצירה?

במסע אל הדרור / איילה ברויאר

 בעת קריאת המילים האלה, זכור אינך חי למען אף אחד אחר רק למענך אנחנו זוכים לחיות באותו עולם איתך ולוואי וידעת ולו מאית מערכך כי אילו ידעת אזי לא יכול היית להתעצב אף לא לדקה מכוח הווייתך מכוח אורך מכוח טוב לבך ולוואי  וכל אחד יכול היה לדעת עוצמת אורו  ולחוש נאהב  בזכות, ולא כברירה […]

עד כמה אהבת את היצירה?

מי אני? / חני עובדיה

מי אני? זאת שאלה חשובה, שכל הזמן קופצת לי לראש מכל פינה. מי אני? זאת שאלה קצת עמוקה, שדורשת ממני לחשוב יותר מדקה. מי אני? רק אני יכולה לענות, כי מה זה משנה מה כל השמועות אומרות — כל החדשות, הסיפורים, האגדות? מי אני? זו שאלה חשובה, שרק אני יודעת את התשובה! כי מי שאני, […]

עד כמה אהבת את היצירה?

גאוות שמשון / מאיה גולובב

שמשון סוד היה לך, מקור כוחך, ולא גילתהו לאיש. במשך שנים עליו שמרת, ועל ידי כך התחזקת ואת ה' עבדת. היית חזק, כמו סלע. יציב. בלתי מעורער. ואז, היא הגיעה, דלילה, וזו הייתה אהבה כה עזה. היא חשבה לעשות לך תחבולה, ואותך האהבה פשוט סנוורה. הסתרת את הסוד שלך, התאפקת, לא חשפת לה את מקור […]

עד כמה אהבת את היצירה?
דילוג לתוכן